בחזרה לכיתה א׳

היום ה 1.9 הוא היום בו התלמידים חוזרים ללימודים. יש כאלה החוזרים למסגרת המוכרת להם אחרי חודשיים של הפוגה קיצית ויש כאלה להם זו הפעם הראשונה. ההתרגשות מורגשת באויר. אצל הילדים ובעיקר אצל ההורים. הקטנים שלהם עולים לכיתה א׳.

אפשר להתווכח על זה, אבל לדעתי התזמון של פרסום המצלמה החדשה ש Leica מוציאה השנה (www.leica-camera.com) הוא פשוט מושלם בשילובו עם תחילתה של שנת הלימודים.

לייקה הכריזה כי היא משחררת לשוק את מה שרבים מכנים ״בחזרה לעבר״. בעוד כמה חודשים תצא לשוק הדור החדש של סדרת ה M הנודעת ה Leica M-D. יכולנו לצפות למצלמה עם חיישן משופר, יכולות ISO גבוהות, קישוריות טובה, וידאו איכותי יותר ועוד ועוד. פחות או יותר כמו כל מצלמה חדשה של יצרן יפני סטנדרטי. במקום זה, לייקה הוציאה מצלמה דיגיטלית ללא מסך.

אתם מבינים את זה?!

מצלמה דיגיטלית בלי מסך. בלי אפשרות לראות מה צילמנו. בלי תפריטים אינסופיים עם כל הפונקציות האפשרויות, ועוד יותר. זו פשוט מצלמת סרט אנלוגית עם חיישן דיגיטלי. הדבר היחיד שמפריד בין השתיים הוא שמי שמצלם ב Leica M-D לא צריך לדאוג לגבי סרט צילום ופיתוחו. דמיינו רגע שקניתם מצלמה דיגיטלית שאין באפשרותכם לצפות בתמונות שצילמה במקום, אלא, תצטרכו לחכות עד שתגיעו למחשב שם תוכלו סוף סוף לראות אותן. אז זה המצב.

לייקה הלכה אחורה. אני שמח לגלות שלייקה היא החברה הראשונה אי פעם בעידן הדיגיטלי ששמה את הצילום והאתגר שבו בראש סדר העדיפויות שלה על ידי הסרת המסך מהמצלמה. במקום ללכת לכיוון של עוד אוטומציה ועוד תחכום למצלמה. עם עוד מגה פיקסל בחיישן שלה או עוד פיצ׳ר וידאו/סנפצ׳ט/אינסטרגם מובנה שיקל עלינו עוד יותר לשתף את התמונות שלנו. מה שלמעשה מוריד את האחריות על הצילום מהצלם על ידי כך שהצלם נשען כמעט לחלוטין על הטכנולוגיה, לייקה הלכה, בניגוד לכל הגיון, בדיוק לכיוון השני.

יש שיגידו שלייקה היא חברה פלצנית שמייצרת מצלמות רק לאנשים עם הרבה כסף (המצלמה עולה 6000$ גוף בלבד) שלא מתכוונים להתפרנס ממנה אלא המצלמה בשבילם היא רק תחביב ו/או סוג של תכשיט. שיגידו.

לייקה בשלה. בעקבות התגובות החמות שקיבלה מקהל אוהדיה עם השקת הדגם ״60״ לרגל חגיגות 60 שנה לסדרת ה M (דגם M ללא מסך דיגיטלי כמחווה למצלמת סרט), החליטו בחברה ללכת על ולייצר מצלמה דיגיטלית ללא מסך בייצור סדרתי. אמנם דגם ה 60 לא נחטף מהמדפים עקב מחירו האסטרונומי - 20,000$, בלייקה הבינו כי יש שוק למצלמה כה ייחודית שכזו. אז הם לקחו את דגם

ה M הדיגיטלי 262 ופשוט הורידו לו את המסך. הם גם הורידו קצת את המחיר. עדין יקר בטירוף - 6000$ דולר לגוף בלי עדשה למצלמה שלכאורה אין בה כלום חוץ מהיכולת לצלם במצב ידני או חצי אוטומטי בעדיפות צמצם.

בשבילי, כסטודנט שלמד על מצלמות סרט וצילום שנים בסרטי צילום זה קצת כמו לחזור לבית הספר. לכיתה א׳. זו היתה הפתעה נעימה לגלות שיש עוד יצרן מצלמות שחושב שהעיסוק האובססיבי בלצפות בתמונה שצילמת מייד לאחר לקיחתה הוא הפרעת קשב שלמעשה פוגעת ביכולת של הצלם להיות חלק מהחוויה אותה חווה ומונעת ממנו להתרכז בלצלם את התמונה הבא. הזמן שמבוזבז בלהתבונן בתמונה שצילמת ולבחון בדקדוק האם היא חדה 100% או שפספסת קצת או מה מצב החשיפה והאם הצלחת לתפוס את הרגע שרצית פוגע לעיתים קרובות בצלם בכך שהוא מפספס את הרגע הבא והבא אחריו. ההתבוננות המסך גוזלת גם את תשומת הלב של הצלם מהנעשה סביבו באותו רגע.

מי שצילם ומצלם עם סרט צילום יודע שעליו לסמוך על עצמו ויכולותיו לצלם את התמונה בדיוק כפי שהוא דמיין שהיא תצא מבלי לפקפק בעצמו כל הזמן על ידי בדיקה במסך. פעמים רבות אני מוצא את עצמי אומר לתלמידים ״אל תביטו כל הזמן במסך. תאמינו למה שמד האור אומר לכם.״ וזה נכון. כשאתה מצלם מבלי אפשרות לבדוק כל תמונה ותמונה עליך לסמוך על עצמך ועל הכלי שבידיך.

הצילום ב Leica M-D הוא זהה לחלוטין במובן זה. וזה הקסם של המצלמה הזו. הציפייה וההמתנה לצפייה בתמונות במחשב היא חוויה שכמעט נעלמה לחלוטין בנוף הדיגיטלי. אין ספק כי יש אלמנט של מתח. לבוא למחשב מבלי לדעת איך יצא. אבל זה גם חלק מהכיף וגם חלק מההכרה שצילום זו לא רק איכות טכנית אלא דרך של אמנות פלסטית. אז מה עם התמונה לא חדה פרפקט. זה לא בהכרח העניין.

ועכשיו קצת נתונים טכניים (איך אפשר בלי. הרי צריך גם לדעת מה מקבלים בעבור קצת פחות מ 24 אלף שקל): חיישן CMOS עם 24 מגה פיקסל כמו בגרסה האחרונה (Type 262)

ו... זהו. אם לא כוללים את הסגר, בורר מצב ה ISO הנמצא בגב המצלמה בדיוק כמו בגרסאות האנלוגיות של ה M והברזל.

עוד דבר. המצלמה יודעת לצלם רק Raw. כלומר DNG שזה Raw שהומצא ע״י אדובי.

למה? כי כמו בסרט צילום, גם את הקבצים של ה Raw צריך ״לפתח״ עד שניתן יהיה להשתמש בהם.

אז אל תדאגו ל White Balance. בלייטרום אפשר לשנות את הצבע למה שרוצים.

אין ספק שצילום ב Leica M-D הוא חוויה בפני עצמה. זו לא מצלמה לכל אחד. אבל גם לצלם במצלמה שהיא לא SLR כמו לייקה שהיא Rangefinder ללא פוקוס אוטומטי כלל זה לא לכל אחד. אבל זה כבר דיון אחר.

קשה להגיד אם שווה להשקיע כל כך הרבה כסף במצלמה שנותנת כל כך מעט טכנולוגיה בתמורה. מה שבטוח אפשר להגיד שהיא משהו אחר. ורק על זה שווה להריע.